מנהיגות מוגרבית - מערבית דר' משה עובדיה

מנהיגות המוגרבית-מערבית של סולי שרביט לבית אזולאי זצ"ל 

דר' משה עובדיה 

סולי שרביט נולדה בירושלים בשנת 1941 ואף נפטרה בעיר הולדתה בשנת 2023 לאחר שנים של הדרדרות בריאותית, שהכריעה את חייה. בדבריי הבאים הנני בא לשרטט קווים לדמותה העוסקת במנהיגותה המוגרבית בוועד עדת המערביים. יש לציין של סולי היו מידות מנהיגותיות תרומיות והיא שימשה בתפקידי ניהול במשך חייה בעבודתה ובמפלגתה. לאחר פטירתו של סבי נשיא העדה המוגרבית-מערבית עקיבא אבנר משה אזולאי ב-1984 נטלה סולי על שכמה את המשכיות העשייה של סבא בענייני היהודים המערביים בירושלים. היא הייתה מועמדת להיות האישה, הנשיאה הראשונה של העדה, אולם כדרכה וראות עיניה ויתרה על כך, ואלה המנהיגים את העדה בימינו המשיכו במקומה את תפקידי ראשי העדה. אולם סולי לא ויתרה על העשייה למען העדה ומ-1990 שימשה חברה בהנהלת וועד העדה, האישה היחידה מבין חברי הוועד, עוד יושבת ראש וועדת קבלת החברים לעמותה (כולל המערביים, ועדה עדת המערבים). היא השתתפה בוועדות רבות העוסקות במעשי חסד, כפי שסבא וסבתא אסתר שמחה אזולאי לבית חרוש ז"ל חינכו את ילדיהם ואותנו הנכדים. בוועדות העוסקות בחברה קדישא, בעזרה חומרית לנזקקי העדה, בחלוקת מלגות ובהנחלת המורשת. אלי מויאל מחברי ועד העדה אמר לי את הדברים הבאים: "סולי הייתה פעילה מאוד, מנהיגה ממשיכה דרכו של אביה בהנהלה בוועדות, יוזמת, האישה הראשונה בעדה, יו"ר וועדת הנשים, שריכזה את התרבות של המרכז העולמי ליהדות צפון אפריקה." סולי הייתה שותפה מלאה בגיוס חברים חדשים לעדה ובשיתוף המשפחה הרחבה בענייני העדה. ב-1995 סולי הייתה ממייסדי ומחברי ההנהלה של "עמותת המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה". בכך סולי הגשימה את חלומו של אביה, סבא עקיבא, שבשנות ה-80 החל לפעול למען המרכז העולמי אולם לא זכה לראותו. מרכז שהיה אמור היה להיקרא על שמו, אולם סולי ובני המשפחה ויתרו על השם, כדי שהמרכז העולמי ייבנה וכך ירושלים נבנית גם בזכות העדה, באמצעות נדבן עשיר דניאל עמר, שהמרכז העולמי, נקרא על שם אביו, דוד עמר, ממנהיגיה המובהקים של יהדות מרוקו. גם בהתנהלותה זו של סולי ניתן לראות מנהיגות ללא אינטרסים אישיים אלא אינטרסים למען הכלל. סולי דאגה להנחלת המורשת והנצחת העדה באירועים שונים כפי שנהגו מנהיגי העדה הראשונים ז"ל: אברהם אלמאליח, משה מכלוף דהאן, עמרם צבע, סבא עקיבא, שלום זוהר ובימינו חיים כהן ואלי מויאל. באירועים שונים סקרה את ההיסטוריה המוגרבית-ירושלמית עם כבוד רב לחכמים המוגרבים-מערביים ולוועד בכלל, היא התגאתה על ההמשכיות של העדה. היא דאגה להנציח את סבא וסבתא בספרה "עקיבא אזולאי איש ירושלים" ובו תיעוד נכבד על הקהילה המוגרבית-מערבית בירושלים. עוד סולי השפיע עליי רבות בכתיבת הדוקטורט על היהודיים המערביים במחצית הראשונה של המאה ה-20, ובהמשך על מחקרים אחרים העוסקים בעולם היהודי ספרדי הדובר בפי הירושלמיים את השפה הספניולית (לאדינו). אם כן סולי האישה המוגרבית-מערבית תרמה רבות בעשייה למען העדה והמרכז העולמי וזאת למרות השינויים, ולמרות שהיא ואמי אחותה מרגלית שתחיה, שהייתה שותפה פעילה למען העדה שייכות לדור האחרון של המוגרביות האותנטיות. נקווה שיהיה דור המשך של מנהיגות בעדה למען הכלל, כפי שסולי התוותה במנהיגותה והדגישה את השילובים של כלל עם ישראל: מסורתיות, חילוניות, ציונות וישראליות, ובכך ידעה לראות כל אדם ולקדם מפעלים למען העדה ועם ישראל. כותב שורות אלה שגדל על ברכי דודתו סולי מעיד על עשייה ונתינה ללא גבולות למען האחר ולמען העדה, אני זוכר רבות בחיי שהייתי בצעירותי, נערותי ובגרותי שואל  שואל איפה סולי? לרוב קיבלתי את התשובה בעדה (ישיבות ואירועים של העדה המערבית), וכל זאת עם צניעות ומנהיגות המשדרת ביקורת בונה למען הצלחת מפעלי העדה. מי ייתן ונמשיך דרכה בעשייה ובכתיבה, ברוך השם אני רואה שבנות דודותיי עוסקות בזה, בעיקר בהנצחה הממשיכה את אחד מאהבותיה של סולי שימור מורשת והיסטוריה של הפרט והכלל בעם ישראל. 

יהי זכרה ברוך


דר' משה עובדיה, היסטוריון, אחיינה של סולי שרביט.