עמרם

הַמֻּפְלָאָה בְּנָשִׁים 

כָּבוּ עֵינַיִךְ

רַק צְלִיל קוֹלֵךְ עוֹד מְהַדְהֵד

מְאוֹר פָּנַיִךְ

יָדַיִךְ הַטּוֹבוֹת, הַנְּבוֹנוֹת

אַהֲבָתֵךְ

מִמֵּךְ בָּאתִי

וְאֵלַיִךְ אֶשְׁתּוֹקֵק 

תְּפִלּוֹתַיִךְ 

מְלַוּוֹת צְעָדַי

מִלּוֹתַיִךְ

עוֹד קוֹרְאוֹת אֱלֵי לַחֲזֹר

נִהְיָה מְאֻחָר 

עַזִּים מִמָּוֶת גַּעְגּוּעַי

אֲרֻכִּים מִשְּׁנוֹת חַיַּי

עוֹד נִפָּגֵשׁ אוּלַי

בְּגִלְגּוּל אַחֵר

אָתְּ, הַמֻּפְלָאָה בְּנָשִׁים 

הָיִיתִי בַּדֶּרֶךְ אֵלַיִךְ

חִפַּשְׂתִּי אֶת הַבַּיִת

הָיִיתִי בְּדֶרֶךְ אֵלַיִךְ

כְּבָר הֶחְשִׁיךְ הַיּוֹם

הָיִיתִי בַּדֶּרֶךְ אֵלַיִךְ

רַצְתִּי בְּכָל הַכּוֹחַ

הָיִיתִי בַּדֶּרֶךְ אֵלַיִךְ

וּפִתְאוֹם 

כָּבוּ עֵינַיִךְ

_{עלמה זוהר}