לתאר את אמא סולי אין זו מלאכה קלה, סולי אישה, אמא, סבתא, סבתא רבתא ואחות. נולדה בירושלים בשנת 1941, להוריה עקיבא אזולאי ואסתר חרוש. אמא נולדה, גדלה והתחנכה בילדותה בשכונת גבעת שאול. סבתא סוליק'ה, הכוהנת הגדולה שסוככה על המשפחה, העניקה לה את שמה, שם של נערה שעתידה להיות מלכה. אמא הפכה למנהיגה טבעית מלידתה נשאה את שמה בגאווה והפכה הרועה של המשפחה. אמא הייתה מנהיגה משפחתית שהכל מצטופפים תחת כנפיה, שהכל חוסים בצילה כאפרוחים קטנים המתכרבלים תחת נוצות אימם. היא התהלכה גאה בנכדיה וניניה, שמרה וליכדה את המשפחה. המשפחה הייתה במוקד חייה וכל שעשתה היה למענה. היכולת להעניק אהבה הייתה מעצם טיבה. היא הייתה יותר מסתם אמא, סבתא, סבתא רבתא אחות וראשת משפחה. היא הייתה סמל! סמל לגיבוש ולכידות המשפחה, סמל לנתינה ללא תמורה, סמל לשלום, סמל הכבוד והאהבה. לא האהבה היומרנית והרועשת, אלא אהבה כנה ועמוקה. אהבה שקטה, ללא תנאי, שיש בה תום, פשטות, שמחה ואמת. לצד הטיפול המשפחתי המסור, אמא עסקה בפעילות ציבורית היא הייתה יד ימינו של סבא עקיבא, שכיהן כסגן ראש עריית ירושלים. היא ליוותה אותו במפלגת העבודה במועצה הדתית ובתפקידו כיו"ר ההנהלה העולמית ליהדות צפון אפריקה. לאחר מותו של סבא עקיבא המשיכה אמא את דרכו בפעילות חברתית ענפה. היא השתלבה כחברת מרכז מפלגת העבודה, חברה במועצת פועלי ירושלים, מועמדת לראשות נעמ"ת. אמא הייתה פורצת דרך האישה הראשונה שנבחרה לחברת הנהלה במועצה הדתית בירושלים, ויקירת המרכז העולמי ליהדות צפון אפריקה. בלווי, תמיכה ובשותפות מלאה של אבא, הצליחה אמא לממש את חלומותיה להיות פורצת דרך ולהוביל תהליכי שינוי חברתיים לצד משימות טיפול ותמיכה בתא המשפחתי הגרעיני והמורחב. במעמד זה אני מבקשת בשם אחיי להודות לך אבא על הלווי המסור והטיפול באמא. ולהזכיר לך כמה אנו אוהבים אותך, אנחנו איתך אתה לא לבד! להודות לך מרגלית אחות ודודה מקסימה שלנו על הלווי התומך, הנאמנות ,המסירות, החיבוק החם והאהבה שהענקת לאמא לאבא ולנו לאורך חיינו ובמיוחד בתקופה של חולי כל כך קשה. ולהודות לך סוג'יווה על הטיפול המסור, הדואג, החם והעוטף, שהעניקו לנו ביטחון ושקט
לבקשתה של אמא לאחר הקבורה, יערך טקס ישראלי למי שירצה לקחת בו חלק. נודה אם תכבדו את אמא בבקשתה האחרונה
