מושיקו

דר' משה עובדיה

אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים... ויהללוה בשערים מעשיה מושצ"ק פרשת לך לך תשפ"ד מילים המסמלות את הניסיון הראשון של אברהם אבינו, עזיבת המולדת והליכה לארץ ישראל, שבת זו מאתמול תיחקק בי כל עוד אני חיי כ-לך לך, הסתלקותה של הצדקת, עטרת ראשנו דודתי ואפילו סוג של אמא סולי-סוליקה בת אסתר שמחה ואבנר משה עקיבא אזולאי. ליום הזה לא ייחלתי אולם החיים חזקים מאתנו וזה דרכו של עולם. חזרתי הביתה מבית הכנסת קיבלתי את ההודעה המעציבה, הכנת אותנו לכך בשבועות האחרונים, זכיתי לפקוד אותך פעמיים, שמבחינה רגשית היוו אצלי הכנה לפרידה קשה מנשוא, זכיתי לנשק את מצחך-עטור מצחך. פרדה ממך דודתי אהובתי. את ואמא נשות חסד את אשת חסד, מנשות החסד המובהקות שבעם ישראל ללא רדיפה אחר הממון והכבוד. משנולדתי את ודוד עמרם שיבדל"א נתתם לי ולכל אדם ששהה במחיצתכם חום ואהבה ממעלה ראשונה, בהמשך חיי הבנתי שהיחסים שלנו אינם תלויים בדבר כלומר בחומריות ואינטרסים למיניהם, בית הגידול שלי אצלכם היה ועוד יהיה עם דוד עמרם בית של חום ואהבה נקייה וטהורה, דבר שהשפיע על אישיותי עד היום. אני יודע שבילדותי ובגרותי גם הייתי כנראה נודניק, אבל הכלתם את זה ושימשתם לי כשמרטפים מובהקים, למרות שפספסתם את ברית המילה בשל טיול בספרד עם סבא, אבל ולפי הנרטיב למרות שלא הייתם שם הייתם. סולי אהובה לימדת אותי מהי סבלנות, מהו הכבוד לכל אדם ואדם, מהי יושרה, ללמד זכות על כל אחד, למרות שהדבר קשה אבל לא להתייאש וללמד זכות. לימדת אותי ואותנו בפועל במעשים ולא בתאוריה, מהו כיבוד ההורים, בזכותך ובזכות דוד עמרם, סיגי, רפי, הדס, דיגי ואביגיל זכינו לנשום את סבתא אסתר מעבר למצופה עד גיל 96, לימדת אותנו לא לעשוק יתום ואלמנה, את ואמי מרגלית החצי השני שלך. בכל שימחה שימחת אותנו ואפילו זכינו שהשמחה האחרונה שלך, באלול האחרון שמחת בשמחתנו בחתונה של נועה. שאלתי אותך ולמרות מצבך, האם תבואי? ואמרת בטח שאני אבוא, ובאת יפה ומטופחת כתמיד. עם השנים ובעקבות המורשת המשפחתית-מוגרבית חיברת אותי ואת בני המשפחה האחרים, את אמא וסבתא יותר ויותר לשיח ההיסטורי המשפחתי, ולשורשים ואמרת לי שלא כתבו מספיק על התקופה של המוגרבים ומשפחותינו במאה ה-20 והשאר ידוע. יישמתי את המחקר קיוויתי לפרסמו כספר עוד בחייך, האמת די גמור אולם צריך שיפוצים, אולם טרדות החיים מונעים ממני ובעזרת השם אם אצליח בעתיד להגשים את הוצאת הספר אקדיש אותו בלי נדר לך, לאמא, לאבא, סבתא וסבא. וגם בזה אני רואה אותך מושיקו עוד יגיע הזמן תמשיך הלאה, תמיד אמרת לי לדווח: דיווחת פרסמת לא דיווחת לא פרסמת, כפי שעשית בעבר דיווחת ופרסמת בעזרת בני המשפחה, מפעל חיים הספר על סבא והוספה על סבתא, דיווח ממקור ראשון שאפילו צוטט בשנים האחרונות בבמות אקדמיות לא רק על ידי, אלא גם על ידי מזרחנים וחוקרי ההיסטוריה של ירושלים. עוד זכיתי וזכינו בזכות אמונתך ונחישותך למצוא את הקבר בהר הזיתים של הדוד ציון אזולאי. אחרי מידע אודותיו עקבת שנים, אח של סבא, ולהקים מצבה בעזרת בני המשפחה, תתפללי אצל בורא עולם עכשיו את עוד יותר קרובה אליו, שנמשיך את רצונך בעשייה ונמצא את הקבר של הסבא וסבא רבא שלנו הרב דוד אזולאי זכר צדיק וקדוש לברכה. בתו של נשיא עדתנו-עדת המערביים-המוגרבים, הרדב"ש הצוף דב"ש זכר צדיק וקדוש לברכה, אותו הזכרת רבות הייתה נשואה לראש כולל אונגרין בירושלים, שמה היה דיליסייה קרויז. במקורות ההיסטוריים הופיע כרוז שלא לעשות מלאכה בירושלים ביום פטירתה. היום ירושלים מתאבלת על אחת מבנותיה המסולאות בפז. אחת מהפעילות הציבוריות בהתנדבות למען חברה בריאה ומורשת עם. סולי וכפי שאמא אומרת בינת די עקיבא ואסתר, בתו היקרה של נשיא העדה עקיבא אזולאי, עליה סמך סבא בשס"ה גידיו ורמ"ח איבריו, ואסתר שמחה זכר צדיקים לברכה מאנשי החסד שאנשי ואבני ירושלים לא ישכחו. סולי יקרה ואהובה אתגעגע לצניעותך, לאוזן הקשבת מגיל אפס היית אוויר לנשימה, ומשענת אפילו במצבך בשנים האחרונות, ככול שיכולתי הגעתי אלייך, עדכנתי אותך על מעשיי חיבקתי ונישקתי אותך. אתגעגע למשפטים הקצרים שהיית אומרת לי ודרכם נתת לי, מאמין גם לאחרים מחשבות אחרות, כיצד ליישם עניינים שונים ולהתנהג בעולם עם מציאות לא פשוטה ובמעגלים שונים. תחסרי לי ולבני משפחתי, אבל הם ימשיכו בלי נדר לזכור אותך, באמצעותי באופן טבעי בלי מילים את המסורות שהנחלת לנו, אתגעגע מאוד מאוד ואשתדל בלי נדר לעשות בשנה זאת, למען עילוי נשמתך הטהורה. בבקשה תתפללי אצל בורא עולם על המצב של עמנו ומדינתנו ושמירת חיילנו, החיילות כוחות הביטחון שיהיה שלום בארץ כי לזה ייחלת תמיד. אוהב אותך תהא נשמתך צרורה בצרור החיים אמן.