רפי

ה' נתן ה' לקח יהי שם ה' מבורך

אימא יקרה אהובה ונדירה! במשך מספר ימים, ראינו כיצד הנשמה שלך נלחמת וממאנת להיפרד מאישה שכולה נתינה וגמילות חסדים, ובשעותייך האחרונות מחזה הפרידה והמאבק של יציאת הנשמה ממך אימה הצדיקה, היה בחוש ולא בהרגשה. בפרשת לך לך קרא לך בורא עולם, "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול עצום ורב". השם יתברך אומר לנשמה אין לך ברירה אלא להיפרד, כי זה כל האדם, בהבטחה שדרכך אל הארץ המובטחת תכלית כל נפש יהודי, גן עדן העולם הבא. בחייך הפכת לאגדה וברגע של פרידה מעולם העשייה, בדרכך לעולם שכולו טוב, את נפרדת בצוואה לא עיקר המדרש אלא המעשה. ישרה, הגונה, חכמה, נבונה, שקולה ולא מהירת תגובה, מאוזנת, חשיבתית, יצירתית, ספרותית, רחמנית, נדיבה, גומלת חסדים ועוד תיקצר היריעה מלתאר. הקדמת את דורך, בהיותך זן לפס יצור נדיר ואיכותי של שנות ה-40 מהמאה הקודמת. במתמטיקה יש משפט, שהשלם גדול מסך חלקיו, דבר שעל פניו אינו הגיוני היינו אם נחלק את המספר 1ל-4, נקבל1/4, ואם נכפיל1/4 ב4, נקבל 1. אימא אהובה! כל אחד מאתנו ילדייך קיבל חלק מתכונותייך, אך ככל שאני מנסה לחבר את כל תכונות אחיותיי, שהן רבות ואת שלי שהן פחות אני מבין, הלכה למעשה שאכן המשפט המתמטי כ"כ נכון השלם אימא גדול מסך חלקיו, היינו ילדייך. גדלנו בבית שהפרטיות, הייתה מילה זרה. משבגרנו ובנינו משפחות משלנו, הבנו מה גודלה, של זאת האמירה וכשהבטנו אל האחר לא הערכנו נכונה וחשבנו שכולם לא בסדר, עד שהבנו, שאנחנו השונים. מספר סיפורים המעידים על אישיותה של אימא: שהיינו קטנים, כל מבחן שאבא עבר בהצלחה ממכונאי בתחומים שונים ועד להנדסאי הונצח סביב שולחן המשפחה בעוגה ובמתנה. היצירתיות והמקוריות של אימא נחשפה במפגין בחגי פורים עם תחפושות בעבודות יד של חווה, תיבת נוח, שמשון הגיבור, יונה במעי הדג, עם בריסטולים ושאר אביזרים מקוריים ופשוטים שזיכו אותנו במקום ראשון בתחרויות אזוריות שנערכו בגן החיות התנכ"י. סבתי מצד אבי, עיישה זיכרונה לברכה, הייתה פועלת ניקיון בבית ספר ואמא עם מלוא מרצה מילאה לא אחת את מקומה בשביל לאפשר לה מנוחה. לרופאים אותה ליוותה מרוב כבוד ודאגה. יוסי וצבייה ילדיה של דודתי, אחות אבי, זוהרה זכרה לברכה, תושבי העיר דימונה, למדו בירושלים. צבייה התגוררה בביתנו והייתה אחותנו לכל דבר ואת יוסי שלמד בפנימייה, באספות הורים ייצגה, ולכל צורכיהם כאמא דאגה. הקב"ה מקדים רפואה למכה, אמא עוזבת את העבודה בדואר לטובת משרת מנהלת פנימייה, שבבית החולים ביקור חולים התפנתה, כדי לחלוק זמן איכות נוסף עם מרגלית דודתי הצדיקה, אחותה הנאמנה, אשת סודה ויד ימינה. כשאשת יוסף אחיה, מסרטן נפטרה וחמישה ילדים הותירה אחריה. אמא משפחה נוספת גידלה וטיפחה יחד עם מרגלית, דודתי הצדיקה במלוא מובן המילה, דוד יוסף ז"ל אצלנו אורח קבוע בצהרי שבת היה. אמא את אביגיל בת ה-3 אל חיק משפחתנו אימצה וגידלה וכשהיא נישאה את כספי האומנה שחסכה במשך 15 שנה, העניקה לה ביום חתונתה. כשעקיבא, כבן 9 היה ונפגע קשה בתאונה שארעה בשיעור ספורט, אימא, בכל דרך רפואית ואלטרנטיבית על סבלו להקל ניסתה, לבקרו ולכל מחסורו דאגה. כך שימרה את המשפחה שגדלה לתפארת עם ישראל, מאוחדת ומשכילה.כאשר אחותה של אמא דודה חיה התגרשה, אמא כדרכה ליוותה ותמכה, במיטה אחת אני ישן עם מיכאל בנה, במשך חצי שנה. אסון גדול נוסף פוקד את המשפחה, מיכאל, בן גילי, חייל בן 19, בתאונת דרכים ניספה ואבן דרך נוספת נוצרה, מדי שנה ביום הזיכרון כל המשפחה לקיבוץ כרמיה מגיעה. אמא ודודה מרגלית מסייעות בארגון, מבשלות וטורחות, למעלה משלושים שנה חולקות עם דודה חיה את כאבה. סבא עקיבא מתבגר ואימא מצטרפת אליו ומלווה אותו בפעילות הציבורית, הן במפלגת העבודה והן בוועד העדה, כמו שעון שוויצרי סבא מגיע אלינו מידי יום, בשעה 8:00 לפגישות עבודה, עם אימא לטכס עצה. סבא קיבל בצורה קשה את מותו של מיכאל ומצבו הבריאותי התדרדר, סבא עקיבא נפטר ואתו תמה תקופה. המובן מאליו קורה, סבתא אסתר עולה 500 מטר מזרחה בגבעת שאול, עוברת לגור עם אמא עד יום מותה. תחילה בגבעת שאול ואח"כ נודדת איתה למבשרת ציון. אמא עומלת קשה להנצחת פעילותו הציבורית של סבא לזכות היצירתיות והיכולת הספרותית שלה עורכת ומפיקה ספר לזכרו, משיקה ומקדישה את הספר לכל ילד ונכד בטקס מרגש. אמא נבחרת לחברה במרכז מפלגת העבודה ולהנהלת וועד העדה המערבית, כאשר לכל משימה או אנרגיה בה נדרשת להקדיש מזמנה, יש תכלית וחשיבה עתידית, הנצחתו של סבא ז"ל. לימים, מערבית לביתו של סבא, וצפונה מכנפי נשרים נחנך רחוב על שמו, בנוסף נחנך על שמו גן משחקים בגבעת שאול שבו סבתא רבתא סוליקה, אימו החביאה מסמכים והסליקה את נשקו, בזמן המנדט הבריטי. בוועד העדה התקבלה החלטה להקמת מוזיאון מורשת ליהדות צפון אפריקה ע"ש סבא, התורמים התנו את התרומה שהמוזיאון יהיה על שם יקיריהם. אימא ויתרה למרות ההחלטת ההנהלה, בראותה את טובת הציבור ולא את טובתה הפרטית. לימים אימא תיבחר לאישה הראשונה החברה במועצה הדתית. הזמן רץ, סיגי כבר נשואה שלוש שנים ואני נשוי טרי, בתי הבכורה באה לאוויר העולם ואשתי בוחרת את ימי מנוחת הלידה לנפוש אצל אימי, חמותה. בלידות נוספות ומשגדלו הבנות ,אמא עטפה להן ספרים ומחברות, כשהרגישה צורך נטלה מברשת וצבע ואת הבית סיידה וכאשר מצב אחזקת הבית היה מוגזם אז אימא דאגה לשפץ את הבית, שאשתי תחזור לאחר לידה תהא הרגשה טובה מלווה בהפתעה. את אפיק לקורס מחשבים ולחוג נוער שוחרי מדע רשמה ולשלושת הבנות חגגה בת מצווה באולם ובאלבום כמיטב מסורת המשפחה. משפחתי הקרובה התרחבה ובמקביל עברנו שדרוג רוחני ובנותיי עברו ללמוד בגבעת שאול דבר שהצריך שלוש נסיעות מדי יום להבאת ואיסוף הילדים. הרכב האישי שלי היה ישן אז זכינו מההורים לרכב עם שנתון הרבה יותר חדיש ובמקביל הוריי החליטו לעבור לגור במבשרת מציאות שגרמה לעקור את סבתי מהשכונה ומהבית שלה במשך 70 שנה, בכדי שאני ומשפחתי הקרובה נעבור לגבעת שאול. אימא שלי נהגה לתת לאח אחד מבלי שיתר האחים יידעו, שהרי כתוב בספרים, שלא ירדו בני ישראל למצרים אלא בגלל כותונת פסים. נהגתי להתפלל במשכן באב"ד. באחד הימים ניגש אליי יהודי חרדי ירא שמיים בתכלית ששאל לשמי ולשם משפחתי ואז שאל אם יש לי קשר לסולי ואמרתי לו שאני בנה, ואז אמר לי, "אתה לא יודע יש לך אימא ישרה והגונה, לא נתקלתי מעודי ביושר כזה, היא מכרה לי דירה ולא החסירה פרט מכל ליקוי שהיה, זכית", סיים. כל מה שכתבתי על אמא, עשיתי מאוד בקצרה, היו עוד מעשים של סיוע והקרבה שלא זכו להוקרה. אבל כולנו בהבנה, אימא משכורתך מעם ה' תהא שלמה. אימא היקרה, לאישה כזאת פעילה מוגבלות ההליכה זו הענישה הכי קשה, מצבך הבריאותי התדרדר, וכל זמן שנשאלת אמא מה שלומך מעולם לא התלוננת ותשובתך נעה בין מצוין להכי טוב שבעולם, והיום לאחר חמש שנים של סבל ממושך אמרת לא יותר ואת נשמתך לבורא עולם החזרת בגאווה, מילאת את המשימה. אבא היקר, הענקת לאימא חופש פעולה מקיר לקיר, ויתרת על פרטיותך וביתנו הפך לחדר מלחמה ובלעדיך לאמא היה קשה להגיע להישגיה. דודה מרגלית היקרה, היית בשביל אמא הכל, האחות הנאמנה, אשת הסוד, שותפה במשרה מלאה לכל הפעילות הענפה, שותפה לדירה בתקופת הצנע, שכנה למעלה מ- 60 שנה ועד יומה האחרון לא משת ממיטתה. תודה לאחיותיי שטיפלו באימא במסירות אין קץ. נוחי בשלום אמא יקרה, סבא וסבתא באים לקבל את פנייך במרומים, מסופקני מאוד אם לא תקדימי אותם ברקיעים, שאי תפילה לשלום ולרפואה על כל עם ישראל, אב ילדייך, חתנייך, כלתך, נכדייך, נכדותייך ועל  דודה מרגלית. ולכם מלאכים קדושים, היורדים את אימי ללוות, ליתן דין לפני מלך מלכי המלכים אם חלילה תשכח, תזכירו לה סנגוריה, את חמש השנים של הייסורים, כי את הכל קיבלה באהבה ואת אשר אמר החכם באדם תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה, כי לעולם לא החזיקה טיבותא לעצמה. אמא יקרה ואהובה רגע לפני פרידה בליבנו תמיד תהיי נצורה "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה" אשת חיל מי ימצא במקרה שלך אימא זו לא קלישאה. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.